הם כאן. בכל מקום, בכל זמן. חיים בלי שתראו, בלי שתשמעו. זה עולם אחר, והוא מאחורי הגב שלכם.
פיגוע דקירה ושפני סלע, צבאים חרמנים וסבא עצבני, סבתא שמאכילה ציפורים כדי להתגבר על הבדידות, אקשן בבית קברות, תערוכת צילומי טבע והרבה דם, ברווז נדיר והתאבדות.
זה אישי. אנושי. חייתי.
את רוב תקופת הנעורים שלו בילה ארז עמיר עם מצלמה ומשקפת באתרי טבע בעיר, בעקבות החיות. בינן לבין התמונות, לבין האנשים, הצטברו חוויות שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. חוויות שעם ובלי פילטרים עולות על הדף ומעוררות קשת רגשות צבעונית, חיה ונושמת. תקריות ביזאריות, אנשים מעניינים, מערכות יחסים, אי הבנות. ככה התחביב הזה מתחבר לכל תחום בלתי צפוי בחיים, מנקודת מבט של נער מתבגר עם אובססיה לחיות ולא מעט בעיות אחרות.
ארז עמיר הוא ירושלמי יליד 2003. אחרי כמה שנים שיצא כל בוקר אל החיות, הקים תערוכת צילומים בתיאטרון ירושלים. את הספר, כמו התערוכה, הפיק באמצעות פרויקט גיוס המונים שיזם. עם צאת הספר ימלאו לו 17 שנים.
***
פרויקט גיוס ההמונים של הספר הסתיים בהצלחה במאי 2020 עם מאות תומכים ומאות עותקים שהוזמנו מראש.
המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור בספטמבר 2020.
רחל פארן, בעלת הבלוג "חלי והספרים" על הספר:
מתוך מכלול הסיפורים מבינים שחוש ההומור הוא חלק בלתי נפרד מארז. במהלך שיטוטיו הוא נפגש עם אנשים ואנו למדים עד כמה הוא רגיש לאנשים שהוא פוגש וגם לחיות.
רואה אותם במבט של פסיכולוג והבנה נפשית עמוקה...
ארז הוא מספר סיפורים מרתק, יודע לתבל את התיאורים בהומור ובדמיון. אי אפשר לעצור את הקריאה. הסקרנות שלי כקוראת גברה מדף לדף. רציתי לדעת באיזו חיה יתקל בעמוד הבא, מי האנשים שיהיו בקרבתו ואיך יתייחס למה שיגלה. כן, גם חיכיתי לחוש ההומור המיוחד שלו, לשפה הכנה של ילד בן 15.
חגי הופר - "ביקורות ספרים ומאמרים" על הספר:
לא הכרתי ספר כזה קודם ולא ידעתי למה לצפות, אך במהלך הקריאה הופתעתי מאוד לטובה...
אני חושב שהסיפורים נפלאים! כמה דמיון וכמה תבונה יש בהם. ארז מתגלה כנער נבון ורגיש, כי מהי תבונה אם לא התבוננות, וכאן יש התבוננות רבה וקפדנית.
הספר הוא קודם כל על חיות... אלא שהוא גם ספר על בני אדם, שארז פוגש רבות ביציאותיו החוצה. וכמעט כל סיפור מאיר איזה צד חבוי בהתנהגותם של בני אדם אלה. לכן, נכון, זה ספר על הטבע, אך אולי לא פחות מזה זהו ספר על הטבע האנושי.
נורית ויסמן - "נוריתה" על הספר:
אני פשוט לא מאמינה שהספר הזה נכתב וצולם על ידי נער בן 17... ארז מוכיח שגם בעיר יש טבע. גם בעיר קורים דברים. גם בעיר הכל שוקק, רק צריך לפקוח את העיניים...
הצילומים ממש מדהימים ואיכותיים, הסיפורים קצרים, כתובים בלשון מובנת, מביעים רגשות, מעלים חיוך (לפעמים חיוך עצוב).
מאד מאד ממליצה על הספר.
סוזן צדוק - "פרלמנט הספרים" על הספר:
תוכלו לגלות בסיפורים הרבה הומור, תחושות עמוקות, צילומים מרהיבים והתחברות לטבע הקרוב אלינו... זאת ממש גלריה של הטבע בשילוב מופלא של סיפורים קצרים שמחברים בין האנשים לטבע. שלא תטעו, זהו לא ספר טבע. לא מסופר רק על בעלי חיים אלא גם על אנשים. החיבור נעשה בצורה אבסולוטית.
:מהתקשורת
.jpg)
